לְהַכְנִיס רֹאשׁ בָּרִיא לְמִיטָּה חוֹלָה
LEHACHNIS ROSH BARI LEMITA CHOLA
To put a healthy head into a sick bed
The expression “don’t put a healthy head in a sick bed” is a popular metaphor that warns against willingly entering a problematic, complicated, or harmful situation—especially when there’s no real need to do so.
הַבִּיטּוּי "לֹא צָרִיךְ לְהַכְנִיס רֹאשׁ בָּרִיא לְמִיטָּה חוֹלָה" הוּא מֵטָאפוֹרָה עֲמָמִית שֶׁמַּזְהִירָה מִפְּנֵי כְּנִיסָה מֵרָצוֹן לְמַצָּב בְּעָיָתִי, מְסוּבָּךְ אוֹ מַזִּיק, בִּמְיוּחָד כְּשֶׁאֵין בְּכָךְ הֶכְרֵחַ.
Some people decide to join a certain project or start a new initiative, but they don’t see—or don’t want to see—that the chances of failure in that project are very high.
People around them, who already have experience with similar projects or who sense that the project is likely to fail, will say: “Why would you put a healthy head in a sick bed?”
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמַּחְלִיטִים לְהִכָּנֵס לְאֵיזֶשֶׁהוּא פְּרוֹיֶקְט אוֹ לְהַתְחִיל אֵיזוֹ יוֹזְמָה, אֲבָל הֵם לֹא רוֹאִים אוֹ לֹא רוֹצִים לִרְאוֹת שֶׁהַסִּיכּוּי לְהִכָּשֵׁל בַּפְּרוֹיֶקְט הַזֶּה הוּא גָּדוֹל מְאוֹד.
אֲנָשִׁים שֶׁסְּבִיבָם, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כְּבָר נִסָּיוֹן בִּפְרוֹיֶקְטִים מֵהַסּוּג הַזֶּה, אוֹ שֶׁמַּרְגִּישִׁים שֶׁהַפְּרוֹיֶקְט עָתִיד לְהִכָּשֵׁל יֹאמְרוּ: "לָמָּה אַתָּה צָרִיךְ לְהַכְנִיס רֹאשׁ בָּרִיא לְמִיטָּה חוֹלָה".
When I decided to become self-employed—that is, to stop working as a salaried employee after 20 years as a teacher and educator in the public education system and to open my own business—many people said to me: “Why would you put a healthy head in a sick bed?” In their eyes, starting a business and becoming self-employed was considered a “sick bed,” while working in the public education system (which has so many problems!) was considered a good thing.
What a distorted way of thinking—and how lucky I didn’t listen to them...
כְּשֶׁהֶחְלַטְתִּי "לָצֵאת לְעַצְמָאוּת", כְּלוֹמַר לְהַפְסִיק לִהְיוֹת שְׂכִירָה, אַחֲרֵי 20 שָׁנָה כְּמוֹרָה וּמַדְרִיכָה בְּמַעֲרֶכֶת הַחִינּוּךְ הַצִּיבּוּרִית וְלִפְתּוֹחַ עֵסֶק מִשֶּׁלִּי, הַרְבֵּה מְאוֹד אֲנָשִׁים אָמְרוּ לִי "לָמָּה אַתְּ צְרִיכָה לְהַכְנִיס רֹאשׁ בָּרִיא לְמִיטָּה חוֹלָה"?
כְּלוֹמַר, בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, לִפְתּוֹחַ עֵסֶק וְלִהְיוֹת עַצְמָאִי זֶה נֶחְשָׁב לְ'מִיטָּה חוֹלָה" וְלַעֲבוֹד בְּמַעֲרֶכֶת הַחִינּוּךְ הַצִּיבּוּרִית שֶׁיֵּשׁ לָהּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה בְּעָיוֹת – זֶה נֶחְשָׁב לְדָבָר טוֹב.
אֵיזוֹ חֲשִׁיבָה מְעוּוֶּתֶת וְאֵיזֶה מַזָּל שֶׁלֹּא הִקְשַׁבְתִּי לָהֶם...
I do agree in principle that one should be cautious and take all necessary precautions, but no one really knows what the future holds. You also need to carefully consider why someone is telling you “don’t put a healthy head in a sick bed.”
Sometimes people warn you because of their own past experiences, but that may have nothing to do with you. You might succeed if you do the right things—even if it looks like a “sick bed” to them.
אֲנִי מַסְכִּימָה בְּאוֹפֶן עֶקְרוֹנִי שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר וְלִנְקוֹט בְּכָל אֶמְצְעֵי הַזְּהִירוּת, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ מָה יִהְיֶה בֶּעָתִיד, וְאַתָּה צָרִיךְ לִבְדּוֹק טוֹב גַּם לָמָּה מִי שֶׁאוֹמֵר לְךָ "אַל תַּכְנִיס רֹאשׁ בָּרִיא לְמִיטָּה חוֹלָה" אוֹמֵר לְךָ אֶת זֶה?
לִפְעָמִים אֲנָשִׁים מַזְהִירִים אוֹתְךָ בִּגְלַל נִסְיוֹן הֶעָבָר שֶׁלָּהֶם, אֲבָל זֶה לְגַמְרֵי לֹא קָשׁוּר אֵלֶיךָ, וְאַתָּה יָכוֹל לְהַצְלִיחַ אִם תַּעֲשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הַנְּכוֹנִים, אֲפִילּוּ שֶׁזֶּה נִרְאָה לָהֶם "מִיטָּה חוֹלָה".